בוטולינום טוקסין לטיפול בבריחת שתן

בריחת שתן היא מצב נפוץ ולא נעים, בו לא ניתן לשלוט על שלפוחית השתן, ואנשים הסובלים מבריחת שתן מתלוננים על כך שלעתים, השתן “בורח” להם ללא כל שליטה.

אחד המצבים השכיחים הגורמים לבריחת שתן הוא “שלפוחית רגיזה”, בו שריר שלפוחית השתן מתכווץ ללא שליטה, וכתוצאה גורם לבריחת השתן. טיפולי בוטולינום טוקסין הוכחו כיעילים לשיפור השליטה בשתן, ומחקרים מסוימים הראו ששימוש בבוטולינום טוקסין יעיל לשיפור הבקרה על מתן השתן בדומה לטיפול תרופתי.

הבוטולינום טוקסין, המוזרק ישירות אל השלפוחית גורם להרפיית שריר שלפוחית השתן, ובסופו של דבר מונע את בריחת השתן הבלתי נעימה.

הטיפול הרפואי בבוטולינום טוקסין לבריחת שתן

בריחת שתן אמנם אינה מצב מסכן חיים, ואינה פוגעת בבריאות אך בכל זאת אינה נעימה ומונעת מאנשים רבים לקיים אורח חיים סדיר.

נכון להיום, אחד הטיפולים הנפוצים והמקובלים לשלפוחית רגיזה הוא תרופות אנטיכולינרגיות, אשר גורמות להרפיית השלפוחית ומפחיתות את כמות ועצמת אירועי בריחת השתן. תרופות אלה אמנם יעילות, אך הן גורמות לתופעות לוואי שונות כמו יובש בפה, אשר גורמות להפסקת הטיפול אצל חלק מהמטופלים.

טיפולי בוטולינום טוקסין לשלפוחית רגיזה הוכחו כמפחיתים את אירועי בריחת השתן ביעילות הדומה לטיפול בתרופות אנטיכולינרגיות, והראו במחקרים שונים הפחתה של מספר אירועי בריחת השתן בכשליש. יתרה מכך, בכמחצית מהמטופלים, טיפולי הבוטולינום טוקסין הצליחו להעלים לחלוטין את בריחת השתן, ותרמו רבות לשיפור משמעותי של איכות החיים של המטופלים.

יש לציין שטיפולי הבוטולינום טוקסין יעילים רק כטיפול בבריחת שתן מסוג שלפוחית רגיזה, וכמובן שאינם יעילים ואף יכולים להזיק בסוגים אחרים של דליפת שתן כמו דליפת שתן בלחץ. ועל כן, לפני תחילת הטיפול יש לקיים את כל בדיקות האבחנה הנדרשות על מנת להגיע לאבחנה המתאימה ולהציע את הטיפול המתאים.

מהלך הטיפול בבוטולינום טוקסין

הזרקת הבוטולינום טוקסין לשלפוחית השתן מתבצעת על ידי שימוש בציסטוסקופ – מצלמה המוחדרת אל שלפוחית השתן ובאמצעותה ניתן להתמצא בתוך השלפוחית ולהזריק את הבוטולינום טוקסין בצורה מדויקת לחלקים המתאימים בשלפוחית השתן.

מדובר בפרוצדורה קצרה המתבצעת בדרך כלל בהרדמה אזורית ולעתים רחוקות בהרדמה מלאה, ונחשבת לבטוחה יחסית. לשימוש בציסטוסקופ חשיבות רבה מכיוון שבלעדיו קשה מאוד לאתר את אזורי ההזרקה בצורה טובה, והשימוש בו חיוני להצלחת הטיפול.

בשל כך, יש לבצע טיפולי הזרקת בוטולינום טוקסין לשלפוחית השתן אך ורק אצל אורוגניקולוג או אורולוג המכירים את הפרוצדורה. מכיוון שעם הזמן השפעת הבוטולינום טוקסין פוחתת, על מנת לשמר את ההשפעה יש לחזור על הפעולה כל 9-12 חודשים.

למי מתאים הטיפול?

טיפולי בוטולינום טוקסין לשלפוחית רגיזה מתאימים כמעט לכל האנשים הסובלים מכך, ויעילים בדומה לסוגי טיפול אחרים. לפני תחילת הטיפול, יש לוודא שאכן מדובר בשלפוחית רגיזה ושאין הפרעה רפואית אחרת הגורמת לבריחת השתן.

בנוסף, במידה והטיפול בתרופות אנטיכולינרגיות לא נחל הצלחה, ניתן כמובן לפנות לטיפולי בוטולינום טוקסין כניסיון לשפר את המצב.

סיבוכים ותופעות לוואי

כמו לכל טיפול רפואי, גם לטיפול בבוטולינום טוקסין קיימות יתרונות וחסרונות. הסיבוך העיקרי של הזרקת בוטולינום טוקסין אל שלפוחית השתן הוא אצירת שתן – מצב בו שריר שלפוחית השתן רפוי מדי, ואינו מצליח להתכווץ ולגרום לפעולת מתן השתן. במקרים אלה, יש לרוקן את השלפוחית על ידי קטטר עד שהשפעת הבוטולינום טוקסין פוחתת במקצת ושריר השלפוחית חוזר להיות אקטיבי. מדובר אמנם בסיבוך נדיר, אך חשוב להכירו מכיוון שהוא יכול לגרום למוגבלות קשה.

סיבוכים נוספים יכולים להתבטא לאחר ההזרקה, כאשר עלול להתעורר כאב באזור ההזרקה ותחושת אי נעימות בזמן מתן השתן. מלבד זאת, במקרים נדירים הבוטולינום טוקסין יכול להתפשט אל מחזור הדם ולגרום לתסמינים דמויי הרעלת בוטולינום טוקסין כמו הפרעות נשימה ובליעה ורפיון שרירים.

ראו גם:
בוטולינום טוקסין לטיפול בפיסורה