פיסורה היא חתך קטן בסמוך לפי הטבעת הגורם לכאב רב. הפיסורה מופיעה בדרך כלל על רקע כיווץ יתר של שרירי פי הטבעת, אשר בשילוב עם הצואה הקשה גורם לשריטות כואבות ביותר.
אנשים הסובלים מפיסורה מתקשים לשבת, סובלים בזמן היציאות ומתקשים מאוד במהלך שגרת החיים הרגילה שלהם. הטיפול המקובל בפיסורה הוא תזונה רכה ומלאת סיבים, משחות להרחבת כלי דם ובמקרים קשים ניתוח. בשנים האחרונות, אושר גם טיפול בבוטולינום טוקסין אשר מרפה את שרירי פי הטבעת וגורם לשיפור המצב, להקלה על הכאב ותורם להחלמת הפיסורה.
הטיפול בפיסורה באמצעות בוטולינום טוקסין
אחד הגורמים העיקריים להיווצרות והתפתחות הפיסורה היא תהליכים איסכמיים, אשר גורמים לכאב המדובר ולהחרפת החתך. פיסורה אופיינית בעיקר באנשים עם עצירות, אשר לוחצים במהלך היציאות וכך גורמים לשריטות סביב פי הטבעת.
הרפיית אזור הספינקטר האנאלי באמצעות בוטולינום טוקסין יפחית את הלחץ על אזור הפיסורה, יקל על הכאב ויתרום להחלמה. הזרקת הבוטולינום טוקסין גורמת להרפיית פי הטבעת, ובכך מפחיתה את הלחץ, מאפשרת לצואה לעבור בקלות ומונעת את החרפת המצב.
הטיפול בפיסורה באמצעות בוטולינום טוקסין שנוי במחלוקת, וקיימים מחקרים המראים שטיפולי הבוטולינום טוקסין יעילים בדומה לניטרוגליצרין ואפילו פחות, ועל כן קיימים רופאים אשר לא ממליצים עליהם. מנגד, מטופלים רבים מדווחים על שיפור משמעותי במצבם לאחר טיפולי הבוטולינום טוקסין, אשר הביאו להחלמה מלאה מהפיסורה תוך מספר שבועות.
למי מיועד הטיפול?
טיפולי בוטולינום טוקסין לאנשים הסובלים מפיסורה מתאימים בעיקר לכאלה אשר ניסו את דרכי הטיפול האחרות ולא הצליחו להביא לשיפור המצב. בדרך כלל, הטיפול בפיסורה מתחיל בהוספת סיבים לתזונה ושימוש בקרמים מקומיים להרחבת כלי דם (ניפדיפין וניטרוגליצרין).
ברוב המקרים, הטיפול הזה מצליח והפיסורה עוברת אך במידה והטיפול לא צלח והפיסורה עדיין כואבת, רופאים רבים ימליצו ללכת לניתוח. בשלב זה, בין הטיפול התרופתי לניתוח ניתן לנסות טיפולי בוטולינום טוקסין, אשר יכולים לסייע לפתור את הבעיה. למרוב שבדרך כלל פיסורה אשר לא הגיבה היטב לטיפול התרופתי היא כנראה גדולה וקשה ביותר, לעתים דווקא טיפולי הבוטולינום טוקסין מספקים הצלחה ומאפשרים לחולים להגיע להחלמה מלאה.
מהלך הטיפול
הטיפול בבוטולינום טוקסין כולל את הזרקת החומר אל אזור פי הטבעת, במטרה שירפה את שרירי הספינקטר האנאלי. מכיוון שמדובר באזור רגיש וכואב, בדרך כלל לפני ביצוע ההזרקה מאלחשים את האזור באופן מקומי, ואחרי ההזרקה מומלץ להשתמש בקרח על מנת להפיג את הכאב.
לאחר סדרת זריקות אחת, ממתינים מספר שבועות בתקווה שהפחתת הלחץ מהספינקטר האנאלי תביא בסופו של דבר להחלמת הפיסורה. עם זאת, קיימים מקרים שנדרשת סדרת זריקות נוספת במידה והטיפול לא צלח.
סיכונים וסיבוכים
באופן כללי, הזרקת בוטולינום טוקסין נחשבת לפרוצדורה בטוחה ורק במקרים נדירים גורמת לתופעות לוואי משמעותיות או לסיבוכים. הסיבוך המשמעותי של הזרקת בוטולינום טוקסין לטיפול בפיסורה הוא הרפיית יתר של הספינקטר האנאלי, אשר כתוצאה מכך גורם לאי שליטה על מעבר גזים וצואה.
לאחר הזרקת הבוטולינום טוקסין, המטופלים יכולים להתלונן על מעבר גזים חופשי ללא כל יכולת לשלוט על יציאת הגזים. מצב זה אינו נעים ויכול להביך מאוד, במיוחד במפגשים חברתיים או ליד אנשים זרים. בנוסף, הרפיית הספינקטר האנאלי יכולה גם לגרום לאי שליטה על הצואה ולבריחת צואה קלה. יש לציין שסיבוכים אלה הם זמניים בלבד ולרוב אינם נשארים לטווח הארוך.
מלבד הסיבוכים שצוינו, לאחר הזרקת הבוטולינום טוקסין עלולים להופיע כאב ונפיחות באזור ההזרקה, ולשם כך מומלץ להשתמש בקרח או במשככי כאבים. כמו כן, במקרים נדירים הבוטולינום טוקסין עלול לעבור לזרם הדם ולגרום לתסמינים סיסטמיים שונים כמו הפרעות נשימה ובליעה והתכווצויות שרירים.
ראו גם:
בוטולינום טוקסין לטיפול בכאבים ראומטיים
בוטולינום טוקסין לשבץ מוחי
