שלפוחית רגישה או תסמונת השלפוחית הרגיזה בשפה המקצועית היא תסמונת שבאה לידי ביטוי בתכיפות ובדחיפות במתן שתן, בהטלת שתן לילית (התעוררות משינה לפחות פעם אחת לצורך מתן שתן) ואף בקשיים בשליטה על השתן.
בוטולינום טוקסין הוא חומר רפואי שמופק מרעלן קטלני שנעשה בו שימוש נרחב הן בתעשיית הרפואה והן בתעשיית הקוסמטיקה. במאמר זה נרחיב אודות התסמונת ואודות סוג הטיפול המיוחד הזה.
מה הם התסמינים המרכזיים של שלפוחית רגישה?
דחיפות – התסמין המרכזי של השלפוחית הרגישה הוא צורך עז שמופיע בפתאומיות להטיל שתן. אין קשר בין כמות השתן שנאגרת בשלפוחית לבין הצורך הפתאומי להתרוקן כך שלעתים הדחף להתרוקן יכול להופיע מספר דקות לאחר שהאדם השתין. מדובר על התסמין האופייני ביותר של התסמונת שבלעדיו האבחנה תהיה שונה.
תכיפות – באופן ממוצע אדם בריא מטיל מדי יום שתן עד שבע פעמים בלבד או מדי שלוש עד חמש שעות בממוצע. תכיפות באה לידי ביטוי בהשתנה של יותר משמונה פעמים ביום. חשוב לציין שכיום כבר לא נהוג לאמוד את תכיפות ההשתנה באופן מספרי ודי בכך שהמטופל ידווח כי הוא משתין באופן משמעותי יותר מהרגיל כדי להגדיר מצב של תכיפות.
השתנה לילית – האדם הבריא באופן שגרתי לא קם משנתו כדי להטיל שתן. השתנה לילית היא תסמין נוסף של שלפוחית רגישה שבא לידי ביטוי ביקיצה מהשינה לפחות פעם אחת בלילה לצורך הטלת שתן.
איבוד שתן – במקרים חמורים במיוחד יתקיים אובדן שתן לא רצוני שילווה בדחף עז ופתאומי במיוחד להטיל שתן.
מה הם הגורמים לשלפוחית רגישה?
ישנם גורמים רבים שיכולים להוביל להתפתחות של שלפוחית רגישה שנבדלים ממצבים שונים אחרים שיכולים להתבטא באופן דומה מבחינה קלינית. מאחר ולתסמינים של התסמונת יכולים להיות גורמים רבים אחרים לרבות מחלת הסוכרת, היריון, תרופות שונות וזיהום בדרכי השתן, ישנו צורך לשלול את כל הגורמים הרלוונטיים ולבצע אבחנה מבדלת. אלו הם הגורמים להופעה של תסמונת השלפוחית הרגיזה:
- נגע עצבי מרכזי – מחלות שפוגעות באונה הקדמית של המוח עלולות להביא להיווצרות של התסמונת ולקשיים בשליטה על השלפוחית. מחלות כאלו יכולות להיות גידולים סרטניים במוח או מפרצת מוחית אך גם ניתוח שנערך באונה הקדמית עול להוביל לתסמונת. כמו כן, תסמונת השלפוחית הרגיזה אופיינית לאוכלוסיית חולי הפרקינסון.
- נגע עצבי שדרתי – פגיעה בעמוד השדרה וגידולים סרטניים בעמוד השדרה גורמים לא אחת להתארגנות מחודשת של החיבורים הסינפטיים של מערכת העצבים המרכזית. בעקבות כך נוצרת פעילות יתר של שלפוחית השתן במקרים רבים.
- בעיה שרירית – לרוב העלייה ברמת הפעילות של השריר החלק בשלפוחית היא משנית לפתולוגיות אחרות כמו למשל לגורמים חסימתיים או עצביים שונים שגורמים לשינויים בשריר.
- סיבה אדיופטית – לעתים הפעילות המוגברת של שריר השלפוחית מופיעה על רקע לא ברור.
טיפול בבוטולינום טוקסין
בוטולינום טוקסין הוא רעלן שמופק מחיידק קטלני שמביא לעיכוב בשחרור אצטילכולין בסינפסה ובכך מפחית את ההתכווצות של השריר אליו הוא הוזרק.
הטיפול בבוטולינום טוקסין הוא הקו השלישי לטיפול בשלפוחית רגישה לאחר כישלון של ניסיונות טיפול אחרים (טיפולים התנהגותיים, שימוש בתרופות כגון: דריפנצין, אוקסיבונטין, טולטרודין ותרוספיום, שימוש בסדטיבים ובנוגדי דיכאון טריציקליים).
הבוטולינום טוקסין מוזרק לשריר השלפוחית ותוך יממה עד שלוש יממות השפעתו מורגשת במלוא עוצמתה. לרוב השפעת הטיפול נמשכת מספר שבועות ואז ישנו צורך לחזור ולהזריק את החומר.
מהן תופעות הלוואי של טיפול בבוטולינום טוקסין לשלפוחית רגישה?
תופעות הלוואי הידועות של הטיפול בבוטוקוס כוללות הקאות ובחילות, תחושה של יובש בפה, שיתוק או חולשה של שרירי הנשימה ועוד. תופעות הלוואי לרוב נדירות וקלות במיוחד והטיפול נחשב לאחד הטיפולים היעילים ביותר לתסמונת עם אחוזי הצלחה מרשימים.
